.

:בנ"ל ,תוכלו לעיין בהצעת מחקר לתואר שלישי  שכתבתי בעבר ושלא התקבלה 



 

קדם הצעת מחקר לתואר שלישי



 

The role of inner speech and egocentric speech in silent reading among normal children ,children with learning disorder and autistic children

התפקיד של דיבור פנימי ודיבור אגוצנטרי בקריאה דוממת אצל ילדים רגילים,ילדים עם לקויות למידה וילדים אוטיסטים

מגישה:אסיל מנסור

 

 

 

 

 

 

 

 Abstract:

 

The fascinating phenomenon of "inner speech "which was first addressed by Vigotsky(1930),remains as a mystery due to the hardships in methodological design.Yet research that will be conducted to study questions regarding this issue will shed light on its importance in cognitive and linguistic functions.

The few studies which studied this topic ,were mostly theoretical without impirical evidence,

 Therefore ,The current research will be imperial and will be devoted to the study of the role of inner speech in silent reading among normal children compared to children with learning disorder and children with autistic syndrome. 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

1.רציונל :

 דיבור פנימי שהוא מאפיין טבוע בבני אדם (wiley,2006) נחשב לתופעה מרתקת בלתי נחקרת בצורה מספקת בספרות המחקרית וזאת חרף חשיבותה בתהליכים קוגניטיביים ולינגוויסטים רבים(Vygotsky,1986) .

בנוסף,קיים מחסור רב במחקר שעוסק בדיבור הפנימי המשפיע של ויגוצקי ביחס לתהליך הקריאה (Enrich,2006)באופן ספיציפי ,ומכאן מגיעה חשיבות המחקר הנוכחי שיחקור את הקריאה הדוממת בהקשרו של הדיבור הפנימי .מעט המחקרים שבדקו את הדיבור הפנימי של ויגוצקי מפרספקטיבת הקריאה נוטים לתמוך ברעיון שדיבור פנימי הוא פונקציה סמויה,חשובה וקריטית לתהליך הקריאה  ולרכישת הקריאה בכלל (Enrich,2006) ,ולמרות זאת, רעיונותיו של vygotsky (1986) ,לגבי דיבור פנימי ובמיוחד לגבי אספקטים סמנטיים וסינטקטיים שלו כמו השאה (פרדקציה) ,מהות או חוש המילה,והצמדה ,מושגים שיפורטו במבוא ,לא נחקרו באופן אמפירי בהקשר של אספקטים של קריאה דוממת ומכאן הצורך במחקר מסוג זה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

2.מבוא:

2.1הדיבור הפנימי :

 

2.1.1הגדרה:

אינטרוספקציה חושפת שימוש תדיר בסוג של "דיבור פנימי"(Martinez-Manrique&Vicente,5) ובעצם ,כל בן אדם רגיל כולל חרשים מדווח כמעט תמיד על שמיעת קול פנימי כשהם לא מדברים בקול.הדיבור הפנימי קופץ מנושא לנושא ובאופן כללי ,הוא בנוי מחלקים ושברים של מחשבות.אנשים מיומנים ביותר משפה אחת מדווחים שקולם הפנימי מדבר בשפה שונה משפת האם שלהם.הדיבור הפנימי קשור ל"נפש" ובהחלט ניתן לקבל את ההרגשה שה"אני "הוא זה שמדבר.(steels,13),ולכן ,התופעה הזו מוגדרת כיכולת לדבר אל עצמך בראשך ולהקשיב למה שאתה אומר,(Geva,Bennet,Warburton&Patterson,2011) .התדירות המדווחת על סוג זה של התנסות שונה ממחקר למחקר אך לפי המחקר האחרון שבדק זאת ,נמצא שתופעה זו מתרחשת ברבע מהזמן(Heavey&Heurlburt,2008) .

Lev Vygotsky היה התיאורטיקן היחיד המשפיע ביותר על חקר הדיבור הפנימי של ימינו .העבודה המקורית שלו (1978,1986),השפיעה רבות על חוקרי שפה ראשונה ושנייה  ומעט המחקרים שעסקו בדיבור פנימי הראו שהוא משחק תפקידים חשובים במס' פונקציות שפתיות ומנטאליות גבוהות ובכך נתנו תוקף מחקרי לתיאוריה של Vygotsky .(Enrich,2006) 

דיבור פנימי או דיבור עצמי כפי שהוגדר ע"י(Vygotsky,1986) הוא כלי חשוב במגוון רחב של תהליכים קוגניטיביים במיוחד אלו הקשורים לפונקציות פסיכולוגיות גבוהות ולתפקוד במטלות קוגניטיביות שמערבות שפה(De Guerrero,2004).למרות מיעוט המחקרים שעוסקים בדיבור פנימי ,נמצא כי הוא ממלא אחר מספר תפקידים בתחומים שונים ,למשל, De Guerrero  (2004) מצא שדיבור פנימי הוא כלי קריטי לרכישת שפה,Emerson & Miyake (2003), מצאו שלדיבור הפנימי יש תפקיד במעבר בין מטלות ,בנוסף,Lidstone,Meins&Fernyhough   ,(2010) הראו שדיבור פנימי משחק תפקיד חשוב בתכנון ,הכוונה עצמית ,ופתירת בעיות.יתרה מזאת,Enrich (2006) מדווח על התפקיד הקריטי של דיבור פנימי בלמידת,שימוש והתפתחות השפה.בנוסף,הוצע שדיבור פנימי חשוב לזיכרון (Baddely &Hitch) ,לקריאה(Corcoran,1966) ,ולחשיבה(Sokolov,1972).6

 

2.1.2הגדרה מורחבת ומאפיינים:

דיבור פנימי הוא מונח שמתייחס לשתי תופעות וזאת לפי (Levine,Cakvanio&Popvics,1982) :

·         יכולת נמדדת באופן אובייקטיבי כדי להעריך את צורת הדיבור האודיטורית בלי קשר למשמעות שלה ,למשל,ניתן לבקש מהנבדק לחלק מילה להברות ,לסנתז מילה מתוך רצף של הברות או לאתר הומונימים או חרוזים

·         תופעה סובייקטיבית של לדבר אל עצמך ,כלומר צורת דיבור אודי טורית פונטית בלי הפקת קול.

בנוסף,Martinez-Manrique&Vicente  התייחסו לשני סוגים של דיבור פנימי כמפורט להלן:

·         הגישה של ויגוצקי לדיבור הפנימי מתייחסת אליו כצורה של דיבור מפושט מבחינה סינטקטית .לפי גישה זו,דיבור פנימי לא רק מחוסר עוצמה ותדר אלא גם מופיע באופן לינגוויסטי .ולפי גישה זו ,דיבור פנימי מופיע כשברים פשוטים של דיבור כמו "מה עכשיו?".המשמעות של פריטים שפתיים אלו מובנת לחושב אבל הם עלולים לא להיות מובנים לאחרים אם נפיק אותם בקול .

·         אנשים יכולים להיות מעורבים בדיבור פנימי יותר מתוחכם שמבוצע דרך שימוש במשפטים שלמים .למשל,כשמכינים הרצאה,חושבים בעומק על טענה או מדמיינים שיחות אפשריות,כלומר,בזכות הדיבור הפנימי ,אנשים מבצעים חזרה על מבעים שהם יפיקו בקול בסוף.דיבור פנימי מתחוכם יכול להתרחש במקרים אחרים כמו בקריאה דוממת.

Enrich  (2006) מתאר את מאפייניו של הדיבור הפנימי המשפיע לפי התיאוריה של (Vygotsky,1986) באופן הבא :

·         בדיבור הפנימי קיימת שכיחות רבה לשימוש במה שנקרא "חוש או מהות המילה" ,מונח שמתואר ע"י Vygotsky (1986) באופן הבא:

"The sum of all the psychological events aroused in our consciousness by the word"

כלומר,חוש המילה מוגדר דרך ההקשר בו היא מתרחשת ולכן היא תנוע במצבים שונים ואלו      משמעות המילה נשארת סטטית ולא משתנה,קרי,לחוש המילה יש הרבה אזורים שביניהם משמעות יוצרת רק אזור אחד.Johnson (1984) תיאר את אותו מאפיין באופן הבא: במהלך דיבור פנימי ,יתכן שמילה אחת תסמן הרבה דברים יותר מאשר אם אותה מילה תוצג באופן גלוי וחיצוני .ולכן המורכבות הסמנטית של המילים שמשמשות בדיבור הפנימי היא גבוהה ,למשל, למילה Watergate  יש תכונות סמנטיות עשירות כי היא מתייחסת למס' משמעויות כמו :בניין משרדי בוושינגטון,הנפילה של ניקסון,ההרס של משרד הנשיאות וכו' ולכן אנשים שמפיקים דיבור פנימי משתמשים במעט מילים כי המורכבות הסמנטית של המילים שנעשה בהן שימוש מצריכה פחות הרחבה של משמעויות המילים.כלומר מילים אינדיבידואליות בדיבור פנימי יכולות להתמזג במילה אחת שמביעה רעיון אחד מורכב בדיוק כמו המשמעויות של המרכיבים האינדיבידואליים(Agglutination) וכיוצא מזה ,חושי המילים משתלבים וזורמים אחד בתוך השני ומשפיעים אחד על השני .ולכן לדיבור הפנימי יש שתי צורות  עיקריות:צורה סנטקטית  וצורה שמרכזת את המשמעות דרך התפתחות של חושי המילים והצמדת המשמעות למילים בודדות.

בנוסף,Johnson (1984) מונה עוד מאפיינים לדיבור הפנימי באופן הבא:

·         דיבור פנימי הוא תמיד שקט למרות שניתן לדבר אל עצמך בקול או בעוצמה נמוכה כדוגמת המלמול אבל דיבור פנימי הוא תמיד שקט .

·         הדיבור הפנימי הוא אגוצנטרי ברמה גבוהה .

בנוסף למאפיינים הנ"ל ,Geva,Bennet,Warburton &Patterson (2011) מצאו שדיבור פנימי אינו יכולת קיימת או נעדרת באופן מלא אלא שבמציאות,פציינטים מראים רמות שונות בין שתי הקצוות הנ"ל,כלומר, ממצאי מחקרם של Geva et al ,2011) ),מחזקים את קיומו של רצף של היכולת של דיבור פנימי מאשר קיום או העדר של התופעה.

 

 

2.1.3התפתחות הדיבור הפנימי:

ויגוצקי(1978,1986)האמין ששפה היא כלי פסיכולוגי ושהשימוש בכלי זה מוביל לסדרה של טרנספורמציות פנימיות או מנטאליות כמו ההתפתחות של מחשבה גבוהה והתפתחות מושגים.

הטרנספורמציה של חשיבה מושגת דרך תהליך הפנמה שבו השפה היא מרכיב המפתח .תהליך ההפנמה מתואר ע"י ויגוצקי (1978),כ"בנייה מחדש והפנמה של אופרציה חיצונית".

לתהליך ההפנמה כפי שמתואר ע"י ויגוצקי (1978) שלוש רמות של טרנספורמציה.הרמה הראשונה מתרחשת כשאופרציה חיצונית ראשונית נבנית מחדש באופן פנימי.הרמה השנייה מתרחשת כשתהליכים בין-אישיים הופכים לתוך-אישיים .ברמה זו המסורת התרבותית של קבוצה מופנמת באינדיבידואל.ויגוצקי (1978) מצהיר :"כל פונקציה בהתפתחות התרבותית של הילד מופיעה פעמיים :קודם ,ברמה החברתית  ולאחר מכן ברמת הפרט".

חשוב לציין שברמה השנייה, מוצאם של כל  הפונקציות המנטאליות הגבוהות כמו קשב ,זיכרון לוגי,עיבוד מושגים  הוא מההשלכה ותוצאה של האינטראקציה האנושית.

הרמה השלישית מתרחשת אחרי סדרה ארוכה של התפתחות (הטרנספורמציה של הבין אישי לתוך אישי).ברגע שההפנמה מתרחשת הפונקציות הפנימיות המובילות נוהגות לפי חוקיהן הסיסטמתיים.

במהלך שלושת הרמות של טרנספורמציה דבר אינטגראלי וחשוב לתהליך ההפנמה היא השפה שנקלטת כחשובה לתהליך ההפנמה של צורות תרבותיות של התנהגות (Vygotsky,1978) .

Vygotsky (1986) תופס את התפתחות השפה כתהליך שמתחיל דרך יצירת קשר עם אחרים ולאחר מכן ובאופן הדרגתי ,נע פנימה דרך סדרה של שלבים חולפים כלפי ההתפתחות של דיבור פנימי.דיבור פנימי עולה באופן התפתחותי:תחילה ישנו דיבור חברתי ,אח"כ מגיע הדיבור האגוצנטרי של ילדים ולאחר מכן ובסופו של דבר נוצר הדיבור הפנימי.

 

2.2פונקציות:

דיבור פנימי הוא כלי לחשיבה והוא מעורב בתהליכים תקשורתיים וקוגניטיביים ולכן במעבר בין דיבור לחשיבה ולהפך.Luria (1982) מציע שלדיבור פנימי יש מעמד מיוחד בין דיבור מובע לחשיבה.הוא מייצר קשר בין חשיבה למילה ומתווך בין חשיבה לדיבור.בנוסף,דיבור פנימי מעורב בתהליכים שפתיים שמערבים תהליכים מנטאליים.יתרה מזאת ולפי  Ananjew,1963) אצל Enrich,2006 ) ,דיבור פנימי הוא מכאניזם של מודעות שמשתנה לפי הרמות השונות של התפתחות הנפש.Ananjew  (1963) מוסיף שדיבור פנימי מסתמך על מודאליות השפתית הספיציפית ומשתנה לפיה.לדיבור הפנימי פונקציות שונות בכל מודאליות.

לSokolov (1971,1972) יש השקפה שונה על דיבור פנימי .הוא מבדיל בין דיבור פנימי שמשרת לחשיבה ודיבור פנימי שקשור להפקת הדיבור ולהבנה ולכן Sokolov מקשר דיבור פנימי לארגון החשיבה, ומניח שהוא תומך במאפיין התכליתי שלה,ומשרת את ההשלמה הלוגית שלה. אך לא רק אלא גם לעיבוד הדיבור.

סיכום הפונקציות של דיבור פנימי כפי שתוארו ע"י מס' חוקרים מאורגנים בטבלה 1:

מחבר

פונקציה של דיבור פנימי

Vygotsky (1986)

·         אוריינטציה מינטאלית

·         הבנה של קשיים או מגבלות

·         דיבור עצמי

·         חשיבה

 

Luria(1982)

·         העשרה של תפיסה ישירה

·         קשב ישיר (אוריינטציה)

·         ויסות עצמי (ויסות של כל הפעולות המנטאליות וההתנהגותיות)

·         ויסות (בעיקר לאלמנטים אינטלקטואליים והתנהגותיים

·         מקשר בין חשיבה ומילה

·         יצירת מודעות

·         יצירה של אקטים רצוניים

Anangew (1963)

·         מכאניזם כללי של מודעות שקשור לאישיות והתפתחות האישיות

·         סוג של זיכרון וורבלי-לוגי שמושפע ע"י אמונה,השקפת עולם והמודעות העצמית המוסרית

·         תכנון

·         יצירת דיבור (דיבור,האזנה) וכתיבה (כתיבה וקריאה)וגם הפקת והבעת שפה

Galperin(1967)

·         כלי לחשיבה

·         יוצר פעילויות אינטלקטואליות מורכבות

·         הכוונה של התנהגות

Sokolov(1971,1972)

·         כלי לחשיבה

·         הבנת והבעת שפה (inner talking or unfolded inner speech)

·         מכאניזם בסיסי של חשיבה :בחירה ספיציפית ,הכללה ואחסון של אינפורמציה סנסורית

סיכום ע"י (Werani,2010)

·         המעורבות של דיבור פנימי עם תהליכים מנטאליים גבוהים מכילים :

·         כלי לחשיבה

·         הכוונה שכוללת: אוריינטציה,תפיסה,מחשבה(מודעות לקשיים),הכוונת התנהגות ,תכנון ופתירת בעיות

·         עיבוד שפה (כולל הבעה והפקה

·         יצירת מודעות

·         יצירת אקטים רצוניים

·         יצירת אישיות

 

טבלה :סיכום לפונקציות של דיבור פנימי.Werani (2010)

 

2.3הידע של ילדים על הדיבור הפנימי :

מחקרם של (Flavell,Green,Fkavell and Grossman,1997) שהעריך את הידע של ילדים בגילאי טרום-בית ספר על דיבור פנימי או חשיבה מנטאלית ,הראה שלילדים בגילאי טרום-בית ספר יש מעט ידע ומודעות על דיבור פנימי .הניסוי הראשון במחקרם של (Flavell et al,1997) הראה שבניגוד לילדים בגילאי 6-7 ש' ולמבוגרים,ילדים בני ארבע שנים לא הסיקו שבן אדם שמעורב באופן שקט בפעילויות מנטאליות ורבליות במהותן כמו קריאה ,ספירה או זכירת אייטמים מרשימת קנייה ,אמר דברים לעצמו.בנוסף,ילדים בני ארבע נטו להכחיש שדיבור פנימי הוא פונקציה אפשרית.בנוסף,נמצא שילדים בני ארבע וחמש שנים הם חלשים באיתור הדיבור הפנימי העצמי לעומת מבוגרים .

Flavell et al   (1997) העריכו שישנן מס' סיבות שבגינן ילדים בגיל הזה אינם מודעים לקיומו של דיבור פנימי:

·         ישנן הוכחות שילדים קטנים חווים פחות דיבור פנימי לעומת ילדים גדולים בני שש או שבע שנים .כיום יש תמיכה מחקרית שקולה לטענה של Vygotsky (1962) שלפיה דיבור פרטי הופך להיות פנימי במהלך שנות בית הספר היסודי(Diaz &Berk,1992) .

·         האינטרוספקציה המוגבלת של ילדים קטנים עלולה להפחית את המודעות שלהם לדיבור פנימי שהם חושבים .

·         הניסיון האינטנסיבי שלהם עם דיבור גלוי ביחד עם חוסר הניסיון שלהם עם דיבור פנימי עלול להוביל אותם להניח שדיבור לא יכול להתרחש אם הוא לא גלוי.

·         למרות שילדים יודעים על קיומם של חשיבה ודיבור ,הם לא מבינים שיתכן ששתי הפעילויות יתרחשו בו זמנית בפעולה אחת ורבאלית.

2.4דיבור פנימי באוכלוסיות שונות :

2.4.1דיבור פנימי אצל אפאזים :

חולים עם דיבור פגוע עקב לקויות מוטוריות כמו דיסארטריה ,ואפרקסיה עדיין מסוגלים להפיק דיבור פנימי ולהשתמש בו כדי להשלים מטלות שפתיות .(Baddeley & Wilson,1985) .

בנוסף,Feinberg,Gonzales Rothi &Heilman (1986) מצאו שאפאזים קונדוקטיביים שלא היו מסוגלים לקרוא מילים בקול ,הראו תפקיד תקין במטלות שדורשות דיבור פנימי כמו שיפוט לגבי אורך המילה,החלטה אם זוג מילים הם הומופוניים או חרוזים.

ממצאים מהסוג הזה ,מציעים שדיבור פנימי נשמר לפחות חלקית במקרים מסוימים של אפזיה ושחלק מהפציינטים לומדים להסתמך על דיבור פנימי במטלות שונות .(Geva,Bennet,Warburton &Patterson,2011) .

2.4.2דיבור פנימי אצל אוטיסטים:

Rie-ber & Carton  (1993) הסיקו שלקות בהפנמה של השפה,קרי בדיבור הפנימי גורמת בסבירות גדולה ללקות מחשבתית והתנהגותית.מס' מחקרים אישרו יחס הפוך בין המידה שבה דיבור עובר תהליך של הפנמה לבין לקות קוגניטיבית והתנהגותית (Winsler &Naglieri,2003) .

מעט מחקרים בדקו את השימוש בדיבור פנימי אצל אוטיסטים ,יוצא מהכלל הוא מחקרם של (Russel,Jarrold &Hood,1999) שהראה שכשימוש בדיבור פנימי מופרע ,התפקוד של ילדים מתפתחים טיפוסיים במטרה שדורשת תכנון וגמישות מחשבתית מקבילה לתפקוד של ילדים עם אוטיזם.

Whithouse,Maybery &Durkin (2006) בדקו את השימוש בדיבור פנימי אצל ילדים עם אוטיזם .במחקרם ,בדקו Free call של מילים או תמונות .אחת התוצאות הראתה שבמהלך מטלות שמערבות זיכרון שכוללות גירויים של תמונות ,ילדים עם אוטיזם לא מגייסים דיבור פנימי באותה מידה לעומת ילדים רגילים.ילדים עם אוטיזם הראו אפקט מופחת של אורך המילה יחסית לקבוצת הביקורת,כלומר שהם משתמשים פחות בדיבור פנימי.ניסוי שלישי הראה שהפרעה לדיבור הפנימי אינה משפיעה על התפקוד של ילדים עם אוטיזם במטלה שבה התפקוד תלוי בדיבור הפנימי ושעירבה מעבר בין מטלות.ממצאי המחקר הצביעו שילדים אוטיסטים סובלים ממוגבלויות בשימוש בדיבור הפנימי .

הממצאים יכולים לשקף חוסר בדיבור הפנימי ,איחור בהתפתחות של דיבור פנימי או ערנות דלה באופן השימוש בדיבור פנימי.הקושי בהפנמת השפה אצל אוטיסטים שרכשו דיבור רגיל עלול להגביל את ההתפתחות המתאימה של מיומנויות שפתיות נוספות.

 

2.5דיבור אגוצנטרי:

Vygotsky  (1962) הריץ סדרה של ניסויים בדיוק בגיל שבו הילד מדבר אל עצמו  והראה שהילד דיבר אל עצמו באופן כפול כשהוא נתקל במכשולים ,כשמטרתו של דיבור זה הוא לפתור בעיות.בנוסף,מסתבר שדיבור זה רגיש לפקטורים חברתיים .Vygotsky (1962) תפעל את התנאים הסוציאליים כמו בידוד הילד,כינוסו עם חרשים ואילמים ,הכנסתו לחדר עם מוזיקה רועשת ומצא כי התדירות של דיבור אגוצנטרי ירדה באופן דרסטי לחמישית מהאחוז הקודם שלה.Vygotsky הסיק שדיבור אגוצנטרי הוא ההתפתחות הישירה של דיבור שהיה חברתי בבסיסו כלומר הוא הסיק שדיבור אגוצנטרי הוא שלב הביניים לפני המעבר לדיבור פנימי .

ישנן מס' השקפות על הפונקציה ההתפתחותית של דיבור אגוצנטרי,המוקדמת ביותר היא של (Piaget,1926) שעבודתו על שפה וחשיבה הבליטה את התופעה שמתרחשת לעיתים קרובות ושהיא :דיבור שאינו מכוון באופן ישיר לנמען ושאינו מחייב תגובה ממי שמקשיב.Piaget קרא לדיבור הזה אגוצנטרי .לפי השקפתו של Piaget ,המונח משקף ראייה על מחסור קוגניטיבי אצל הילד,כלומר ,אי היכולת לראות את הפרספקטיבה של אחרים וכך להשתתף בתקשורת הדדית.

השקפה חלופית היא של Vygotsky (1962) שראתה בתופעה כמשרתת פונקציה התפתחותית חיובית ופארא-חברתית .דיבור אגוצנטרי נראה כחשיבה המדוברת ע"י הילד בקול ומטרתו היא לתקשר עם הנפש או כהדרכה או הכוונה לנפש.התיאוריות של שניהם שונות בניבויים לגבי הליך התפתחותו של דיבור אגוצנטרי,ביחס שלו לדיבור חברתי ובתנאים הסביבתיים שבהם הוא בא לידי ביטוי לרוב.הניבויים מסוכמים בטבלה 2.

 

הבדלים בניבויים בין התיאוריה של Piaget לבין התיאוריה של Vygotsky :

ניבויים תיאורטיים

Piaget

Vygotsky

חשיבות התפתחותית של דיבור פנימי

מייצג אי יכולת לראות את נקודת המבט של אחר וכך להשתתף בתקשורת הדדית

מייצג חשיבה חיצונית שתפקידה הוא לתקשר עם הנפש למטרת הדרכה או הכוונה של הנפש

הליך ההתפתחות

פוחת באופן מונוטוני עם הגיל

עקומה ליניארית :עולה בגילאים הנמוכים אבל יורד בהדרגתיות כשהוא מאבד את התכונה הקולית שלו והופך לחשיבה פנימית

קשר לדיבור חברתי

שלילי:מוחלף בסופו של דבר ע"י דיבור חברתי

חיובי בגילאים הקטנים.

הקשרים סביבתיים:

קושי המטלה

 

עולה בהתאם לעלייה בקושי המטלה.ככל שנדרש יותר מאמץ להגיע לפתרון עולה הצורך בדיבור פנימי .

טבלה2: (Berk&Garvin,1984).

עמדה שלישית שהגיעה כדי לפתור את ההבדלים בין שתי התיאוריות היא של (Flavell,1966) שמציעה שלדיבור אגוצנטרי יש מספר צורות שמשרתות מס' פונקציות שונות ובאופן זה ,ההבדלים בין שתי התיאוריות הקודמות נעלמים אם מדברים על סוגים שונים של דיבור אגוצנטרי שמשרתים תפקידים שונים.Rubin (1973) מביע הסכמה עם התיאוריה של (Flavell,1966) ומציע שצריך לבצע אבחנה בין תקשורת בין אישית לבין תקשורת עם הנפש בדיבור האגוצנטרי והוא מדגיש שבסוג השני ,הילד אינו חייב לקחת את השקפתו של האחר בחשבון.

ממצאי מחקרם של (Berk &Garvin,1984) ,תומכים ברעיונות התיאורטיקניות של Vygotsky (1962) ושלפיהם ,התפקיד העיקרי של דיבור אגוצנטרי הוא הכוונה לנפש שמקורו התפתחותי ושעוסק בניסיון חברתי מוקדם ושתדירותו עולה בתנאי מטלה שמערבים מכשולים וקשיים.הדיבור האגוצנטרי התרחש יותר ככל שהמטלה היתה תובענית וזאת לפי התיאוריה של (Vygotsky,1968) .וההתרחשות בעלת השכיחות הכי גדולה היתה בתנאים משולבים של מטלה לימודית והעדרו של מבוגר.בתנאים אלו,הלחץ הסביבתי היה גדול ביותר על הילד שנאלץ לכוון את פעולותיו ולהעלות את הכוונת הנפש.

 

 2.6.התפקיד של דיבור פנימי בקריאה דוממת:

2.6.1הגדרת הקריאה:

קריאה היא תפקוד מורכב שדורש תיאום סימולטני בין כמה מטלות .להשגת תיאום סימולטני בין מטלות דרוש ביצוע מיידי של מס' מיומנויות ביחד.עם ביצוע מיידי ,שטף הקריאה מבוצע כך שהתפקוד מואץ והוא נראה לכאורה חסר מאמץ,אוטומטי ומושג עם מעט מודעות.(Logan,1997) .

ישנה הסכמה שקריאה היא הליך אינטראקטיבי  שניתן לייצגו בצורה הבסיסית שלו כמשוואה הבאה (Gough&Wren,1999):

R=D*C

R=reading,D=decoding,C=comprehension  

2.6.2התפתחות הקריאה לאור התיאוריה הויגוצקנית:

עבור רוב המבוגרים,קריאה היא פעילות פרטית שמבוצעת באופן דומם בלי המעורבות של אנשים אחרים.המקור של ניסיון זה הוא חברתי באופן בסיסי ומסתמך על ההכוונה והתמיכה של אחרים.רוב האנשים נחשפים לספרים ולקריאה כילדים כשהוריהם קוראים להם .החשיפה המוקדמת הזאת מכילה התנסות משותפת שמכינה את הבסיס לקריאה דוממת עתידית.(Prior & Welling,2001)

בשנים המוקדמות של ילדים בבית הספר ,ילדים לומדים לקרוא קודם בקול בתמיכה מהמורים שלהם.התרגול האוראלי מרשה ניטור ותיקון של קריאת הילדים ושל ההבנה ע"י הקורא והמורה.(Prior et al,2001)

ככל שהמיומנויות משתפרות ,מעודדים ילדים לקרוא "בראש שלהם" ולכן מה שהתחיל כהתנסות חברתית עובר להיות לפעילות פרטית.במילים אחרות ,ההתנסות המשותפת הקודמת עוברת תהליך של הפנמה כך שהילדים יוכלו לקרוא ולעבד טקסט בעצמם ובלי התמיכה מאחרים.(Prior et al,2001)

 

2.6.3 הצעה של מודל להתפתחות הליך הקריאה שמבוסס על מושגים ויגוצקאניים

התיאור של קריאת הילדים המוזכר לעיל מציע מודל התפתחותי שלפיו ,נכון למקורות הסוציאליים שלו,הקריאה האוראלית מתפתחת קודם ולאחר מכן מגיעה הקריאה הדוממת .סביר להניח את קיומו גם של שלב מעבר שבו קריאה היא בתהליך המעבר לאופן הדומם אבל התהליך אינו מושלם עדיין .

בשלב זה,ישנו סוג של "קריאה בקול לנפש", לפני  קריאה דוממת לנפש.באופן חשוב ובמידה שמודל זה קיים אז אפשר לצפות שקוראים יפגינו הבנה טובה עבור האופן שבו הם שולטים בצורה הכי טובה או באופן שבו הם עושים שימוש לעיתים קרובות.ולכן קוראים מתחילים ;צריכים להראות הבנה טובה יותר עבור קריאה אוראלית וקוראים מתקדמים צריכים להבין טקסט יותר טוב אחרי קריאה דוממת.(Prior&Welling,2001) .

המודל של התפתחות הקריאה המתואר לעיל מתאים עם מושגים בתיאוריית ויגוצקי הסוציו-היסטורית  כי הוא הגה הסבר חברתי בסיסי עבור פסיכולוגיית האדם.(ratner,1998) .

Vygotsky (1978) תיאר את התופעה הפסיכולוגית כחברתית בשתי דרכים :

1.יש לה מקור חברתי וויגוצקי טען שכל מודל מסביר של התפתחות האדם  מקורו יהיה סוציאלי וחברתי בראש ובראשונה. .אמונה זו משתקפת בחוק הכללי של התפתחות תרבותית שמצהיר ש"כל תפקוד בהתפתחות התרבותית של ילדים מופיע קודם ברמה החברתית ואח"כ ברמה האינדיווידואלית :קודם בין אנשים (inter-psychological) ואח"כ בתוך הילד(intrapsychological) "(Vygotsky,1978) .

תופעות פסיכולוגיות גם נחשבות לחברתיות ע"י ויגוצקי כי פסיכולוגיית האדם כוללת ארטיפקטים   תרבותיים כמו מילים ורמזים אחרים ואנחנו משתמשים באובייקטים מעשה יד האדם כמו צעצועים וספרים.ולכן ,השורשים הסוציאליים מייצרים ומעצבים תופעות פסיכולוגיות (Ratner ,1998)

למרות שויגוצקי לא פיתח באופן ישיר מודל שמתאר את המעבר מקריאה אוראלית לדוממת ,תיאורו להתפתחות הדיבור יכולה לשרת כבסיס למודל כזה.עבור ויגוצקי(1986) ,דיבור מאכלס עמדה חשובה בהתפתחות הילד כי התפקיד הבסיסי שלו הוא תקשורת ובגלל שרמזים שנעשה בהם שימוש בשפה נגזרים מבחינה תרבותית והיסטורית,שפה ,לכן,משחקת תפקיד מפתח באינטראקציה חברתית והמעבר של התרבות לילדים.

Vygotsky (1986), טען שבהתחלה ,דיבור מתרחש בתחום הסוציאלי באופן מוחלט.בעיקר בין ילדים והוריהם.ככל שהילדים מתפתחים ,דיבורם מובחן בשני מישורים :כדיבור עצמי ,דיבור אגוצנטרי,וכדיבור לאחרים,דיבור תקשורתי.(Vygotsky,1978) .בשונה מהשקפות קודמות,ויגוצקי לא הציג את הדיבור האגוצנטרי כאנטי חברתי או בלי מטרה (Yaden,1984) .הוא טען במקום זאת שדיבור אגוצנטרי נועד להדרכת והכוונה עצמית .לפי ויגוצקי (1986),הדיבור האגוצנטרי הוא הוכחה  על מעבר שפת הילדים מהעולם החברתי לעולם הפרטי.בהחלט,דיבור אגוצנטרי עולה כשהילד מעביר צורות התנהגות חברתיות לספרה של תפקודים תוך אישיים.(Vygotsky,1986,p.35) .חשוב להדגיש שכתופעה עוברת תהליך של הפנמה ,אז היא לא העתק מושלם לתופעה החיצונית שנמצאת בעולם הפנימי .הפונקציה הפסיכולוגית נבנית מחדש,כלומר היא משתנה כתוצאה מההפנמה (vygotsky,1986) .

באותו זמן,כשתופעה חברתית הופכת לתופעה פסיכולוגית הפונקציה התוך פסיכולוגית משאירה חלק מהתכונות של האינטראקציה החברתית(wretch&stone,1985) .בהתאם לטענות אלה ,אנחנו טוענים שכאשר קריאה עוברת תהליך של הפנמה ,היא משתנה ונבנית לשרת למטרת הכוונה עצמית.כלומר,לא מדובר בהעתק של הקריאה החברתית הקודמת שעובר בראש הקורא.היא משתנה והשינוי הזה עשוי להסביר את זה שהבנה היא טובה במיוחד אחרי קריאה דוממת עבור קוראים מיומנים.

בהינתן ההקבלות עם התפתחות הדיבור,ועם המקור של הקריאה והשימוש בארטיפקטים תרבותיים(טקסטים כתובים וספרים),התיאוריה שלVygotsky (1986) מהווה מודל מסביר מקובל ומתאים עבור המעבר מקריאה אוראלית לדוממת .לאחרונה,חוקרים התחילו ליישם או להתייחס לתיאוריית ויגוצקי כשחוקרים את התפקוד של קוראים מתחילים או מיומנים  אחרי קריאה אוראלית ודוממת (e.g.,Kragler,1995) .

מחקרים של השפעת הקריאה האוראלית והדוממת על הבנה אינם חדשים ,אבל רוב הספרות הזאת לא קישרה את הממצאים לתיאוריה סוציו היסטורית כמו של ויגוצקי והיא לא מגלה איך התיאוריה מסבירה את ההבדלים בהבנה.במקום זאת,הדגש היה על סוגיות כמו האם ישנה צורת דיבור שמתרחשת כשאנשים קוראים קריאה דוממת.(subarticulation)(Abramson&Goldinger,1997;Crowder&Wagner,1992)

או האם כל אופן של קריאה מתערב עם או מייעל את ההבנה (Fuch&Maxwell,1988) .מעט דגש מוקם על איתור המעבר ההתפתחותי מקריאה אוראלית לדוממת כפי שמודל הויגוצקני מנבא.

בעיה הספרות הקיימת היא העדר השוואה בין גילאים בנוגע לסוגי הקריאה.

2.6.4הבנה לאחר קריאה אוראלית ודוממת :ממצאי מחקרים:

הספרות המחקרית מראה שילדים גדולים ומבוגרים שהם קוראים חזקים מבינים הרבה יותר טוב אחרי שהם קוראים בדממה אך ,חלק מהמחקרים מראים שציוני ההבנה שלהם אינם שונים בין שני אופני הקריאה (Armbruster&Wilkinson,1991;Bernhardt,1983;Davis.1981;Leinhardt,Zigmond&Cooley,1981;Wilkinson&Andreson,1995) .

בניגוד לממצאים אלו,נמצא כי קוראים מתחילים מבינים יותר טוב אחרי קריאה בקול(Kragler,1995) .

למשלKragler (1995), מצא  שקוראים מתחילים (כיתה א'),שהורשה להם למלמל בקול(לקרוא בקול לעצמם) ,השיגו ציונים טובים יותר מקוראים מתחילים שזה נמנע מהם.

בנוסף,מספר גדול מהמשתתפים שהורשה להם למלמל ,קראו לאחר מכן קריאה דוממת בלי המרצה מהמורה. Kragler (1995), מפרש את הממצאים האלה כהוכחה ליתרונות של קריאה של מלמול ולפי מודל ויגוצקני של הפנמת הקריאה."קריאת המלמול" היא כנראה שלב ביניים שדומה לדיבור האגוצנטרי שבו ילדים משתמשים בקריאה אוראלית לנטר את הקריאה וההבנה שלהם לפני שהם מצליחים לעשות זאת באופן מיומן בקריאה דוממת.

חשוב לציין שמניעה או התערבות בשלב מעבר זה ,בתהליך ההפנמה משפיע על הבנה באופן שלילי ומאט את המעבר לקריאה דוממת.(kragler,1995) .

נמצא כי קוראים חלשים בגילאים שונים ,מפיקים תועלת מקריאה אוראלית(Davis,1991;Fuchs&Maxwell,1988;Holmes&Allison,1985;Juel&Holmes,1981;Miller&Smith,1985,1990;Mullikin,Henk&Fortner,1992).

הקוראים החלשים האלו יכולים להידמות לקוראים מתחילים בזה שקריאתם לא עברה תהליך הפנמה והפכה לקריאה דוממת ואז הצורה האוראלית ממשיכה לספק אמצעים בולטים של ניטור עצמי ומיקוד הקשב על חומר מודפס(Fuchs&Maxwell,1988;Miller &Smith,1990). .זה דומה לדרך שבה הורים ומורים מפקחים ומתקנים קריאת ילדים ועוזרים להם להתמקד במשמעות של הטקסט.התמיכה החברתית הזאת עבור קריאה והבנה צריכה בסוף לעבור תהליך של הפנמה אבל עבור קוראים דלים ,תהליך זה עלול לא להיות מושלם בהצלחה (Prior & Welling,2001).

לפי כל הנ"ל,ממצאי המחקרים שהשוו הבנה לאחר שני סוגי הקריאה עקביים עם מודל ויגוצקני לקריאה שמתואר לעיל .קוראים חזקים עברו תהליך הפנמה לקריאה והם לא מפיקים תועלת מהביקורת של קריאה בקול .ולעומת זאת,קוראים מתחילים וחלשים לא השלימו את תהליך ההפנמה של הקריאה ומפיקים תועלת מהשימוש המתמשך של האופן האוראלי שדומה למקור החברתי של הקריאה  (Prior & Welling,2001).

כפי שהוצג מקודם ,קשיים בספרות הקודמת כוללים מגוון של  סיבות כמו אופן בחירת משתתפי המחקר שנעשה שימוש בהם.ההעדר של השוואות התפתחותיות ,והחוסר בחקר השפעת הגיל או רמת הכיתה והשפעת מידת המיומנות בקריאה.

במחקרם של (Prior & Welling,2001) נבדקה הבנת הנקרא של 73 ילדים בכיתות ב ,ג וד , לאחר שהם קראו פסקאות בקריאה דוממת וקריאה אוראלית.על מנת להבחין ברמת הקריאה של הילדים ,המורים התבקשו לדרג את יכולת הקריאה שלהם ונעשה שימוש בדירוג כמשתנה.ההשערות היו שילדים בכיתות ב וג יבינו יותר לאחר קריאה אוראלית ,ולעומת זאת ילדים בכיתה ד יבינו יותר לאחר קריאה דוממת.ההשערות אושרו באופן חלקי.נמצא כי ההבנה של ילדים בכיתה ב לא היתה שונה בשני ההקשרים (היתה נמוכה בשני ההקשרים) ,ולעומת זאת ילדים בכיתה ג וד הבינו יותר לאחר קריאה אוראלית.למרות שההשערות לא אושרו ,החוקרים טוענים שהממצאים תואמים את המודל הויגוצקני של המעבר מקריאה אוראלית לדוממת בכך שילדים בכיתות שנבחרו טרם השלימו את תהליך הפנמת הקריאה האוראלית ואת המעבר לקריאה דוממת ושיש צורך במחקר נוסף שבו ייכללו יותר קבוצות גיל כדי למצוא מגמה התפתחותית ברורה לפי מודל הקריאה הויגוצקני שהם מציעים.

Prior,fenwick,saunders,Ouellette,oquinn and Harvey (2011) ערכו מחקר המשך שבו  בדקו

 הבנה אחרי קריאה דוממת ואוראלית אצל תלמידים מכיתה א' עד ז'.שאלה חשובה במחקר זה היא מתי אופן אחד של קריאה הוא יותר טוב מהשני .173 תלמידים בכיתות א' עד ז' קראו קטעים באופן אוראלי ודומם וענו על שאלות הבנה.נמצאה מגמה תלוית כיתה שבה קריאה אוראלית היתה יותר טובה עבור הבנה בכיתות א' עד ה',לעומת זאת,בכיתה ו' ,לא נמצא הבדל בין שתי הקריאות ובסוף קריאה דוממת נמצאה כיותר טובה עבור הבנה בכיתה ז'.

מחקר זה הצליח לאמת את קיומו של מודל שנבנה לאור התיאוריה של Vygotsky ולפיה קריאה אוראלית עוברת תהליך של הפנמה והופכת להיות בסופו של דבר לדוממת.

בהמלצות למחקר עתידי,הומלץ על בדיקת הנושא באוכלוסיות שונות וחשוב לציין שבמחקר זה לא נבדק שלב הביניים שהוא Mumbling reading ,דבר חשוב לאימות המודל .

2.7תפקיד הדיבור הפנימי בקריאה הדוממת:

הדיבור הפנימי משחק מס' תפקידי מפתח בקריאה הדוממת(Enrich,2006) :

1.ניתן להגדיר את האקטיבציה הפונולוגית בקריאה כדיבור פנימי פיר סי:

מס' מחקרים תמכו ברעיון שהאקטיבציה הפונולוגית של מילים במהלך קריאה דוממת מתנהגת בצורה דומה לדיבור רגיל,למשל במחקרם של  (Abramson&Goldinger,1997) נמצא שבמהלך קריאה דוממת,האקטיבציה הפונולוגית של מילים חיקתה דיבור רגיל ביחס לאורך התנועות והעיצורים .ממצאי מחקרם של (Abramson et al,1997) הציעו שהייצוגים הפונולוגיים שמופעלים בקריאה הדוממת מאופיינים ומיוצגים בדרך הטובה ביותר כדיבור פנימי.כלומר,ישנו גוף של תמיכה מחקרית שקושר אקטיבציה פונולוגית בקריאה לדיבור פנימי פיר סי.Leontiev (1978) ,עמיתו של Vygotsky ,טען שלדיבור הפנימי כהליך קוגניטיבי יש פונקציה ישירה בזיכרון . Leontiev (1978) תיאר שני קודים עבור דיבור פנימי:

·         קוד לתכנון דיבור ולהחזקת תוכן בזיכרון לטווח קצר:ישנם הרבה מחקרים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית שתומכים בהשערה זו.מחקרים אלו הראו שרמזים או קודים של דיבור משמשים כסוג של חזרה Sub-vocal rehearsal) ),למניעת דעיכה או אבידת זיכרון בזיכרון לטווח קצר(e.g.,Baddeley,Thomson,&Buchanan,1975) .כלומר,מתנהלת חזרה על חומר ורבאלי דרך מיכאניזם שנקרא "phonological loop" ,(הלולאה הפונולוגית) שתפקידו למנוע אבידת מידע במחסן לזיכרון קצר או בזיכרון העבודה(Baddeley,1986) .

·         מחקרים הראו שילדים צעירים יכולים לאחסן אינפורמציה כרמזים פונולוגים אבל החזרה הדוממת של אותו מידע פונולוגי נוצרת רק בסביבות גיל שבע (e.g.,Cowan & Kail,1996) .זה מעיד על קשר בין החזרה התת ווקלית כמכאניזם לאחסון מידע ורבאלי בזיכרון לטווח קצר לבין הדיבור הפנימי של Vygotsky .למשל Vygotsky (1986)טען שהדיבור האגוצנטרי הופך להיות דיבור פנימי בסביבות גיל שבע שנים.באותו זמן,החזרה התת ווקלית אחרי מילים במוחות של ילדים נוצרת כפונקציה לזכירה . Enrich (2006) הסיק מכך שהדיבור הפנימי של ויגוצקי הוא בעצמו החזרה התת ווקאלית שתפקידה לפתור בעיות וכדרך לחזור אחרי המידע הוורבאלי בזיכרון לטווח קצר.

 2.תפקיד אחר שדיבור פנימי משחק בקריאה דוממת הוא היותו קוד לפתירת בעיות:

בקריאה,לא כל המילים שהעין נתקלת בהן שוות מבחינת מורכבות,שכיחות,או בקיאות.החלק של פתירת בעיות בדיבור הפנימי של ויגוצקי עשוי להיות הסיבה שעומדת מאחורי הגישה לקודים הפונולוגיים במהלך קריאה דוממת בעת שנתקלים במילים בעלי שכיחות נמוכה.כלומר,כשקיים אתגר קוגניטיבי בקריאה ,אתגר שעולה בעת חשיפה למילה שהיא קשה או לא מוכרת ,דיבור פנימי פועל כחזרה תת ווקלית מורחבת שתפקידה הוא בשליפת המשמעות של אותה מילה נדירה או בלתי ידועה.

Sokolov (1972),מספק תמיכה אמפירית חזקה על כך שבמהלך קריאה,דיבור פנימי מופחת או מצומצם כשנתקלים בטקסט מוכר ולהפך,כשנתקלים בטקסט מורכב,דיבור פנימי מורחב.ניתן להסביר את הרעיון של הרחבת הדיבור הפנימי ע"י חזרה תת ווקאלית מורחבת .כלומר,כשנתקלים במילה שאינה מוכרת ,הדיבור הפנימי מעלה באמצעות החזרה התת ווקלית ,אלמנטים פרוזודיים של הטקסט על מנת להוציא משמעויות נסתרות מהטקסט .

3.תפקיד אחר של הדיבור הפנימי בקריאה הדוממת הוא צמצום הטקסט ליחידות מאוחסנות של משמעות ,וזאת לפי   Enrich (2006) שטען שדיבור הפנימי כמבנה המורכב מפרדקאטים או יחסי משמעות ,עשוי להפחית משמעויות ליחידות הכרחיות וע"י כך הוא מאיץ את הקריאה.כלומר,הדיבור הפנימי הוא כלי לקריאה מהירה ובנוסף,הוא מיישם דרך אקונומית של אחסון יחידות של משמעות.בהתאם למונחי הדיבור הפנימי של Vygotsky (1986),מילים שלמות ואפילו פסקאות ניתנות לצמצום ומוצמדות לתוך משמעויות בודדות.תפקיד זה של הדיבור הפנימי של הצמדה עשוי לשחק ככלי של זיכרון לטווח הקצר המומחה באחסון משמעויות בקריאה ובשונה מזיכרון לטווח קצר רגיל,אין בו דגש על חזרה על מרכיבים פונולוגיים מפאת חשש לאובדן מידע פונולוגי של מילים .יתכן שכלי זה שמצמיד הרבה משמעויות למעט ,מהווה אמצעי אחסון יותר אפקטיבי לעומת החזרה התת ווקאלית.למשל,מחקרים שעסקו בזיכרון לטווח קצר הראו שלזיכרון וורבאלי או אקוסטי טהור יש טווח אחסון של לכל היותר שבעה פריטים (Miller,1956) ,לעומת אחסון של עד עשרים פריטים בזיכרון לטווח קצר בצורה של משפטים שלמים בעלי משמעות קוהרנטית(Wingfield & Butterworth,1984) .

הוכחה זו מציעה באופן חזק שזיכרון סמנטי שהוא בעצמו הדיבור הפנימי יותר אפקטיבי ויעיל מהזיכרון האקוסטי או הפונולוגי.בנוסף,מחקרים הראו שדיבור פנימי הוא גנראטור יעיל ואפקטיבי של שפה.לדוגמה,דיבור פנימי מיוצר בקצב מהיר יותר לעומת דיבור רגיל(Anderson,1982) ,והבדל זה במהירות הוא בגדר 20%-15% (Coltheart,1999) ,ולכן דיבור פנימי עולה על היכולת של הפקת דיבור רגיל .ובמונחים של תהליך הקריאה,יהיה הגיוני שמערכת זיכרון לטווח קצר היעילה ביותר תיווצר במהלך קריאה דוממת.(Enrich,2006) .ולכן ,המסקנה היא שהזיכרון הסמנטי לטווח קצר ,קרי הדיבור הפנימי של ויגוצקי,מספק דרך יותר טובה ומהירה לאחסון אינפורמציה במהלך הקריאה יותר ממכאניזם החזרה התת ווקאלית של דיבור כפי שהוצע ע"י חוקרים כמו  Pollatsek et al*** (1992).

אם קוראים היו מאחסנים כל מילה בזיכרון לטווח קצר בקודים פונולוגיים בזמן שהם מעבדים וסורקים טקסט אז תהליך הקריאה היה אורך הרבה זמן.כלומר,ובמונחים של קריאה דוממת,הגיוני להניח את קיומו של מכאניזם של זיכרון שמעדיף מחסן סמנטי מאשר מחסן פונולוגי טהור.במילים אחרות,הדיבור הפנימי של ויגוצקי שבונה יחסים ומצמיד חלקים של טקסט לתוך יחידות יעילות וקלות לאחסון של משמעות מהווה מחסן אפקטיבי ויעיל לאינפורמציה במהלך קריאה דוממת מאשר החזרה התת ווקאלית .

סיכום הליך הקריאה הדוממת בהקשרו של הדיבור הפנימי:

כשנתקלים במילים מוכרות במהלך הקריאה ,הן עוברות תהליך של יצירת יחסים והצמדה ליחידות של משמעות (הדרך הישירה),אבל ,כשנתקלים במילים פחות מוכרות,חל גירוי של הפונולוגיה של המילה(הדרך העקיפה) וכאן מופעלים מכאניזמים של החזרה התת ווקאלית.

ובמילים אחרות,כשנתקלים במילה בעלת שכיחות נמוכה או במילה שאינה מוכרת,הדרך הישירה נקטעת ,כשיצירת היחסים וההצמדה מסוכלות ומעוכבות ונעשה שימוש בחזרה תת ווקאלית מורחבת והחזרה נמשכת עד שמשמעות המילה הלא מוכרת עולה מרמזים שההקשר מספק.וגם כאן,נעשה שימוש בדיבור הפנימי להוצאת משמעויות נסתרות ע"י הוצאת מרכיבים פרוזודיים כעזר בתהליך השגת המשמעות ,כלומר הדיבור הפנימי עוזר בארגון פרוזודי של טקסטים וזאת לפי(Beggs &Howarth,1985) .וברגע שהמשמעות של המילה הקשה עולה ,אז נמשכים תהליכי ההצמדה ויצירת היחסים כמוקדם.ולכן ,הקושי או השכיחות של הטקסט קובעות את הדומיננטיות של המסלול הישיר או העקיף ומידת המעורבות של כל התהליכים של יצירת יחסים,הצמדה או חזרה תת ווקאלית (הרחבה של הדיבור הפנימי).תהליך זה מסביר את הסיבה של מעורבות שליפתו של הקוד הפונולוגי כשנתקלים במילה שאינה מובנת במהלך קריאה דוממת של טקסט וגם מסביר את הצורך בשתי הדרכים הישירה והעקיפה בקריאה דוממת.

בדרך זו,דיבור פנימי מתפקד בשתי דרכים (Enrich,2006) :

·         מכאניזם להפחתת חתכים של טקסט ליחידות בודדות של משמעות דרך יצירת יחסים ,הצמדה ופיתוח חוש של מילים.

·         מספק דרכים להוצאת אלמנטים לא מוכרים מתוך טקסט ע"י הרחבת חזרה תת ווקאלית כמכאניזם לפתירת בעיות.ובמצב זה,התכונות הסמנטיות והסינטקטיות של דיבור פנימי עובדות ביחד עם המרכיב לפתירת בעיות (חזרה תת ווקלית מורחבת לאיתור רמזים פרוזודיים שיעזרו בהעלאת משמעות המילה הלא מוכרת),במהלך התהליך הפסיכולוגי המורכב של קריאה.

 

 

 

 

2.7מטרות המחקר הנוכחי:

המחקר הנוכחי יתמקד בשאלות הבאות:

·         לבדוק את התפקיד שמשחק הדיבור האגוצנטרי בהתפתחות ניצני האוריינות בקריאה כבר מגילאים צעירים למדי –מגיל שנתיים עד חמש שנים.

·         האם קיימת מגמה התפתחותית ברורה במעבר מקריאה אוראלית לדוממת כפי שנמצא ע"י (Prior,Fenwick,Saunders,Ouellette,Oquinn,&Harvey,2011) גם אצל ילדים דוברי ערבית והאם ישנם הבדלים בין בנים לבנות במגמה זו ובין ילדים להורים משכילים לעומת ילדים להורים בלי השכלה אקדמית ,משתנים שלא נבדקו בעבר.

·         האם תפקידי הדיבור הפנימי בקריאה כפי שהוצגו ע"י (Enrich,2006) ייושמו בעת קריאה דוממת אצל ילדים .כלומר ,האם הקלה פרוזודית תקל על תהליך הקריאה והם יש ריכוז של נתחים של משמעות ליחידות קומפקטיות וזאת לפי (Enrich,2006) .

·         האם קריאה דוממת היא סוג של דיבור פנימי והאם הפרעה לדיבור הפנימי תגרום להפרעה בקריאה הדוממת אצל ילדים לעומת מבוגרים משכילים ולא משכילים.

·         האם יש הבדלים ברכישת הקריאה הדוממת בין ילדים רגילים לבין ילדים לקויי למידה,אוטיסטים (ואפאזים ?).

·         בנוסף לנ"ל,המחקר הנוכחי יתמקד בפיתוח אבחון קצר שיתוקנן ושמטרתו לבדוק באופן ספיציפי את יכולת הקריאה הדוממת אצל ילדים .

2.8חשיבות המחקר :

חשיבות המחקר הנוכחי נגזרת מהצורך בידע על הנושא של קריאה דוממת ודיבור פנימי בכמה תחומים כמפורט להלן:

·         בתחום החינוך שבו ניתן ליישם את ממצאי המחקר שעוסק באבן יסוד משמעותית בתהליך ההוראה .וזאת לפי (Prior,Fenwick,Saunders,Ouellette,Oquinn,&Harvey,2011)

·         בכלילת הנושא בתהליכי האבחון והטיפול של שפה ודיבור ושמבוצעים ע"י קלינאיות תקשורת וזאת לפי (Geva,Bennet,Warburton&Patterson,2011) .

2.9מיתודולוגיה מחקרית:

2.9.1ניסוי ראשון :

מטרת הניסוי :

מטרת הניסוי הראשון הוא בדיקת המעורבות של דיבור אגוצנטרי בהתפתחות אוריינות הקריאה הראשונית שבה ילד קטן מחזיק סיפור ומתחיל לספר לעצמו את הסיפור ,ואת היחס בין התנסויות הקריאה שהילד חווה בגן ובבית לבין הופעת ניצני אוריינות אלו .בנוסף,הניסוי יבדוק הבדלי מין והבדלים שקשורים לקשר בין מידת ההשכלה של ההורים להופעת ניצנים אלו.

שיטה

נבדקים:

ילדים בגילאים מ2-5 ש' בגנים של טרום חובה וחובה.

כלים:

שאלון לקבלת מידע על גיל ,מין הילד ועל המסגרת שבה הוא משולב ועל מידת השכלת ההורים ועל מידת החשיפה בבית ובגן לסיפורים.בנוסף,ייעשה שימוש במצלמת וידאו לצילום כל ילד בסיטואציה שבה הוא ייחשף לגירויים של סיפורים בלבד במטרה לבדוק האם דיבור אגוצנטרי תורם להופעת ניצני אוריינות בסיסיים של קריאה.

הליך:

בשלב ראשון ,הורים יימלאו את השאלונים ויחתמו על טופס הסכמה להשתתפות בנם או בתם בניסוי ובשלב שני ,הילדים יצולמו כל ילד לחוד בחדר שבו יונחו רק גירויים מסוג סיפורים .

2.10ניסוי שני :

מטרת הניסוי:

מטרת הניסוי השני היא מציאת מגמה התפתחותית במעבר בין קריאה אוראלית לדוממת כפי שנמצא ע"י (Prior,Fenwick,Saunders,Ouellette,Oquinn,&Harvey,2011) אך בשונה ממחקר זה ישולב במחקר שלב ביניים בקריאה קרי, שלב  ה mumbling reading"" –קריאה בקול המכוונת לנפש, המקביל לדיבור האגוצנטרי הכלול בתיאוריה של Vygotsky (1986) .בנוסף,ייבדקו משתנים חדשים שלא נכללו בניסוי של (Prior et al ,2011) ושהם ,בדיקת הבדלים בין בנים לבנות ובין ילדים להורים משכילים לעומת ילדים שהוריהם הם בלי השכלה אקדמית.

שיטה

נבדקים בכיתות א עד כיתה ט' ,35 ילד מכל קבוצת גיל .

 

כלים

טופס הסכמת ההורים להשתתפות בנם או בתם בניסוי וקטעי הבנת הנקרא שייבחרו לפי רמת כל גיל ושייבנו שאלות שבודקות הבנה עבור כל קטע.חשוב לציין שהמודל הקריאה הדוממת של (Enrich,2006) שבו הוא תיאר את התפקידים של דיבור פנימי בקריאה דוממת יספקו השראה לבניית השאלות ,כך למשל,ייבנו שאלות שיבדקו אם החלק של ריכוז נתחים של טקסט ליחידות משמעות קומפקטיות קיים ואם יש קורלציה בינו לבין סוג הקריאה השולטת.

הליך

 בשלב ראשון ,יחולקו טפסי הסכמה על השתתפות בניסוי ושאלון קצר שההורים יימלאו ושיבדוק מין ,גיל ,והשכלת ההורים לילדים שיתבקשו להחזיר כעבור שבוע,ולאחר מכן,יועבר הניסוי באופן הבא:

כל ילד יתבקש לקרוא שלושה קטעים,אחד בקריאה אוראלית,אחד בשיטת ה"mumbling reading" ואחת בקריאה דוממת ולאחר כל קריאה ,התלמידים יתבקשו לענות על שאלות עבור כל קטע.

כל תלמיד יקבל ציון כללי של ההבנה ולפיו תיבדק השליטה באופן הקריאה הרלבנטי.

2.11ניסוי שלישי:

מטרת הניסוי:

מטרת הניסוי הנוכחי הוא להשוות סוג הקריאה שמוביל להבנה הטובה ביותר בין תלמידים רגילים לבין תלמידים לקויי למידה ואוטיסטים בגילאים שונים.ייעשה שימוש בממצאי הניסוי השני על מנת להשוות עם ממצאי הילדים מהאוכלוסיות המיוחדות.

שיטה

נבדקים

תלמידים ליקויי למידה ואוטיסטים אשר לומדים בבתי ספר מיוחדים מכיתה א עד ט .

הליך:

יועבר טופס הסכמה להורים ,ולאחר מכן ,הילדים מהאוכלוסיות המיוחדות יתבקשו לקרוא שלושה קטעים בשלושת סוגי הקריאה המוזכרים לעיל ולאחר כל קריאה הם יתבקשו לענות על שאלות .

2.12ניסוי רביעי

מטרת הניסוי:

הניסוי הזה יבדוק אם הקריאה הדוממת היא בעצמה סוג של דיבור פנימי ואם הדיבור הפנימי יופרע בדרך כלשהי זה יפגום באיכות של הקריאה הדוממת.

שיטה

נבדקים

שתי קבוצות של מתבגרים שלומדים בחטיבת הביניים בעלי שליטה מלאה בקריאה דוממת וזאת לפי (Prior,Fenwick,Saunders,Ouellette,Oquinn,&Harvey,2011) לעומת ארבע קבוצות של מבוגרים משכילים ו לא משכילים .כל קבוצה תכיל 35 משתתפים.

כלים

קטעי הבנת הנקרא מתאימים לכל קבוצה שכוללות שאלות שבודקות הבנה ,אוזניות עם טייפ שבו תונח קלטת שבה מקריאים קטע אחר ושאלון קצר למבוגרים שבודק השכלה.

הליך

בשלוש קבוצות ,נבדקים יתבקשו להקשיב לקטע המושמע מתוך טייפ תוך כדי קריאה דוממת לקטע כתוב ,ופתירת שאלות על הקטע שהם יקראו.בשלוש קבוצות ביקורת,נבדקים יתבקשו לבצע פעולת הסחה מוטורית שבה הם יתופפו ברגל ימין שלהם לפי תקתוק של שעון או מטרונום .

2.13ניסוי חמישי

מטרת הניסוי:

אחת ההמלצות למחקר עתידי במחקרם של (Beggs&Howarth,1985) היתה לבדוק אם הקלה פרוזודית תעזור ותקל על הקריאה הדוממת ובכך ייבדק תפקוד משוער חשוב של הדיבור הפנימי ולפיו הוא מבצע ארגון פרוזודי לקטעי הקריאה.

נבדקים:

שלוש קבוצות של תלמידים בכיתות ה' עד ט ,35 ילד לכל קבוצה.

כלים:

אותו קטע בשלוש גרסאות שיאורגנו במיוחד עבור הניסוי,בגרסה הראשונה,יודגשו מרכיבים פרוזודיים ,בגרסה השנייה של הקטע לא יהיו הדגשות ובגרסה השלישית יודגשו מילים לא חשובות לארגון הפרוזודי.

הליך:

התלמידים יצטרכו לקרוא כל קטע בקריאה דוממת ולענות על השאלות.

 

2.14פרק שני במחקר :

לאחר העברת כל הניסויים ,המחקר יתמקד בבניית אבחון המיועד לבדיקת יכולת הקריאה הדוממת שמסתמכת בעיקרה על הדיבור הפנימי ,יכולת שלא נבדקה עד עתה באבחונים שבודקים יכולת שפתית והמיועדים לשימושן של קלינאיות תקשורת.לאבחון ייערך תקנון והוא יהיה מיועד לגילאי בית ספר ולאנשים אחרי פגיעה מוחית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

Abramson,M.,& Goldinger,S.D.(1997).What the reader's eye tells the mind's ear:Silent reading activates inner speech.Perciption & Psychophisics,59(7),1059-1068.

Anderson,R.E.(1982).Speech imagery is not always faster than visual imagery.Memory and Cognition,10(4),371-380.

Whitehouse.,A.J.O.,Maybery.,M.T.,& Durkin.,K.(2006).Inner speech impairments in autism.Journal of Child Psychology and Psychiatry,47:8,pp.857-865.

Armbruster,B.B., & Wilkinson,A.G.(1991).Silent reading,oral reading, and learning from text.The Reading Teacher,45,145-146.

Baddeley ,A.D., & Hitch,G.(1974).Working memory .In G.H.Bower(Ed.).The Psychology of Learning and Motivation:Advances in research and theory,(vol.8.pp.47-89).New York:Academic Press.

Baddeley,A.D.,Thomson,N.,&Buchanan,M.(1975).Word length and the structure of short term memory .Journal of Verbal Learning and Verbal Behavior,14,575-589.

Baddeley,A.,&Wilson,B.(1985).Phonological coding and short term memory in patients without speech.Journal of Memory and Language,24,490-502.

Beggs,W.D.A., & Howarth,P.N.(1985).Inner speech as a learned skill.Journal of experimental child psychology,39,396-411.

Bernhardt,E.B.(1983).Three approaches to reading comprehension in inter-mediate German.The Modern Language Journal,67,111-115.

Berk,L.E.,& Garvin,R.A.(1984).Development of private speech among low income Appalachian children.Developmental Psychology,vol 20 (2).271-286.

Coltheart,V.(1999).Phonological codes in reading comprehension,short term memory and memory for rapid visual sequences.In V.Coltheart (Ed.),Fleeting memories cognition of brief visual stimuli,(pp.181-225).Cambridge MA:The MIT Press.

Corcoran,D.W.J(1966).An acoustic factor in letter cancellation.Nature,210,p.658.

Cowan,N.,& Kail,R.(1996).Covert processes and their development in STM.In S.E Gather Cole(Ed.),Models of short term memory .(pp.29-50),Hove,England:Psychology Press.

Crowder,R.G.,& Wagner,R.K.(1992).The psychology of reading.New York:Oxford University Press.

Davis,Z.T.(1981).A comparison of the effectiveness of sustained silent reading and directed reading activity on student's reading achievement.The High School Journal,72,46-48.

De Guerero,M.C.M.(2004).Early stages of L2 inner speech development:What verbal reports suggest.International Journal of Applied Linguistics,14,90-112.

Diaz,R.M., & Berk,L.E.(1992).Private speech:From social interaction to self regulation.Hillsdale,NJ:Erlbaum.

Emerson.M.J.,&Miake,A.(2003).The role of inner speech in task switching :A dual task investigation.Journal of Memory and Language,48.148-168.

Enrich,J.F.(2006).Vygotskyan inner speech and the reading process.Australian Journal Of Educational and Developmental Psychology,6,12-25.

 

Feinberg,T.E.,Gonzalez,R.L.J.,& Heilman,K.M.(1986).Inner speech in conduction aphasia.Archives of Neurology,43(6),591-593.

Flavell,j.(1966).Le langage prive(private language).Bultetin de psychologie,19,698-701.

Flavell,H.J.,green,F.L.,Flavell,E.R .,&Grossman.,J.B.(1997).The development of children's knowledge about inner speech .Child Development,vol 68 No 1,pp.39-47.

Fuchs,L.S.,& Maxwell,L.(1998).Interactive effects of reading mode,production format,and structural importance of text among LD pupils.Learning Disability Quarterly,11,97-105.

Geva,S.,Bennet,S.,Warburton,E.A.,& Patterson,K.(2011).Discrepancy between inner and overt speech implications for post stroke aphasia and normal language processing.Aphasiology ,25(3),pp.323-343.

Gough,P.B., & Wren,S.(1999).Constructing meaning:The role of decoding .In J.Oakhill &R.Beard(Eds.),Reading development and the teaching of reading :A Psychological perspective,(pp.59-78).Oxford:Blackwell Publishers.

Heavy,C.L.,& Hurlburt,R.T.(2008).The phenomena of inner experience, consciousness and cognition,17,pp.798-810.

Holmes,B.C.,& Allison,R.W.(1985).The effects of four modes of reading on children comprehension.Reading Research and Instruction,25,9-20.

Johnson,J.R.(1984).The role of inner speech in human communication.Communication education,vol33.pp.211-222.

Juel,C.,& Holmes,B.(1981).Oral and silent reading of sentences.Reading Research quarterly,16,545-568.

Leinhardt,G.,Zigmond,N.,&Cooley,W.W.(1981).Reading instruction and its effect.American Educational Research Journal,18,343-361.

Leontiev,A.A.(1978).Some new trends in Soviet psycholinguistics.In J.V Wertch (Ed.),Recent Trends in Soviet Psycholinguistics(pp.10-20),White Plains,VY:Sharpe.

Levine,D.N.,Calvanio,R.,Popovics,A.(1982).Language in the absence of inner speech.Neuropsychology,20(4),pp.391-409.

Lidstone,J.S.M,Meins,E.,&Fernyhough,C.(2010).The role of private speech and inner speech in planning during middle childhood:Evidence from a dual task paradigm.Journal of experimental child psychology.vol(107),issue 4.pp.438-451.

Logan,G.D.(1997).Automaticity and reading: perspectives from the instance theory of automatization.Reading and Writing Quarterly,13,123-146

Luria,A.R.(1982),Language and cognition. New York,U.A.

Martinez-Manrique,F., &Vicente,A.(2010),What the!The role of inner speech in conscious thought.Journal of Consciousness Studies,17 (9-10),pp.141-167.

 

Miller,G.A.(1956).The magical number seven plus or minus two:some limits on our capacity for processing information.Psychological Review,63,81-87.

Miller,S.D., & Smith,D.E.(1985).Differences in literal and inferential comprehension after reading orally and silently .Journal of Educational Psychology,77,341-348.

Millere,S.D., & Smith ,D.E.(1990).Relations among oral reading,silent reading and listening comprehension of students at different competency levels.Reading Research and Instruction,29(2),73-84.

Piaget,J.(1926).The language and thought of the child.London:Kegan Paul,Trench &Trubner.

Pollatsek,A.,Lesch,M.,Morris,R.K.,&Rayner,K.(1992).Phonological codes are used in integrating information across saccades in word identification and reading.Journal of Experimental Psychology:Human perception and performance ,18(1),148-162.

Prior,S.M.,Fenwick,K.D.,Saunders,K.S.,Ouellette.,R.,Oquinn.,C.,&Harvey.,S.(2011).Comprehension after oral and silent reading :Does grade level matter?.Literacy Research and Instruction,50:3,183-194.

 

Prior,S.,& Welling,K.(2001)."Read in your head":A Vygotskian analysis of the transition from oral to silent reading.Reading Psychology,22:1,1-15.

Ratner,C.(1998).Historical and contemporary significance of Vygotsky's sociohistorical psychology.In R.W.Rieberk,& K.D.Salzinger (Eds.),Psychology:Theoritical-historical perspectives,(2nd ed.,pp.455-473),Washington,DC:American psychological association.

Rieber.,R.W.,& Carton,A.S.(1993).The collected works of L.S.Vygotsky.New York:Plenum Press.

Robin,K.H.(1973).Egocentrism in childhood:A unitary construct?.Child Development,44.102-110.

Russel,J.,Jarrold,C. &Hood,B.(1999).Two intact executive capacities in children with autism:implications for the core executive dysfunctions in the disorder.Journal of Autism and Developmental Disorders,29,103-112.

 

Sokolov,A.N.(1971).Internal speech and thought.International Journal of Psychology,6(11).79-92.

Sokolov,A.N.(1972).Inner speech and thought(Trans.G.T Onischenko).New York & London:Plenum Press.

 

Steels.,L.S.(2003).Language re-entrance and the inner voice..Journal of consciousness studies,10,No.4-5,pp.173-185 .

Vygotsky,L.(1962).Thought and Language ,Cambridge MA,MIT Press.

 

Vygotsky,L.S.(1978).Mind in Society :The development of higher psychological processes.M.Cole,V.,John Steiner,S.Scribner,&Souberman,(Eds.),Cambridge Massachusets:Harvard University Press.

Vygotsky,L.S.(1986).Thought and language.A.Kozulin (Ed.),Cambridge,Massachusetts:The MIT press.

Werani,A.(2010).The role of inner speech in higher mental processes.Cultural-Historical Psychology.pp.1-26.

Wilkinson ,I.A., & Anderson,R.C.(1995).Sociocognitive processes in guided silent reading:A micro-analysis of small group lessons.Reading Research Quarterly 30(4),710-740.

Wiley.,N.(2006).Inner speech as a language:a sassurean inquery.Journal of The Theory of Social Behavior,36:3,329-341.

Winsler,A., & Naglieri.J.(2003).Overt and covert problem solving strategies:Developmental trends in use,awareness and relations and task performance in children aged 5-17.Child Development,44,659-678.

Wingfield,A.,&Butterworth,B.(1984).Running memory for sentences and part of sentences:syntactic parsing as a control function in working memory.In H.Bouma & D.G.,Bouwhuis (Eds.),Attention and Performance :Control of language processes (pp.351-364).

Yaden,D.B,Jr.(1984).Inner speech ,oral language & reading:Huey and Vygotsky revisited.Reading Psychology :An International Quarterly,5,155-166.

Wretch,J.V.,&Stone,C.A.(1985).The concept of internalization in Vygotsky's account of genesis of higher mental functions.In J.V.Wertch(Ed).Culture,communication and cognition:Vygotskian perspictives.(pp.162-179).Cambridge,UK:Cambridge University Press

Kragler,S.(1995).The transition from oral to silent reading.Reading Psychology:An International Quarterly,16,395-408.

 

new poetry book on publications' page







للتواصل

أ.م

2all Web Design